מחקר עוקבה הוא מחקר העוקב אחר קבוצה גדולה של אנשים ומעריך, למשל, את ההשפעות הבריאותיות של גורמי הסיכון אליהם הם נחשפים. היכולת של מחקרים אלה מבוססת על מתודולוגיה קפדנית כדי למנוע הטיות, טעויות באיסוף נתונים או בפרשנות של התוצאות.
מחקר עוקבה מתבצע, למשל, במטרה לדעת את הגורמים למחלה ולקבוע את הקשר בין גורמי סיכון לתוצאות בריאותיות.
סוג זה של מחקר מתבצע על ידי השוואת אוכלוסייה החשופה למחלה עם אנשים לא חשופים. הניתוח או המעקב מתבצע לאורך זמן עד להתרחשויות הבאות:
- המחלה מתרחשת
- נושא המחקר מת
- נושא המחקר נעלם במהלך מעקב המחקר
- המחקר מסתיים
אולי יעניין אותך לדעת:
מהו מחקר אורך?
סוגי מחקר עוקבה
ישנם מספר סוגים של מחקר עוקבה:
מחקר פרוספקטיבי: הם מתוכננים מראש ומבוצעים בפרק זמן עתידי. במחקר זה, אנשים אינם חולים במחלה, אך היא נצפתה לאורך תקופה של זמן כדי לבחון את תדירות ביטויה בקבוצות שונות.
מחקר רטרוספקטיבי: במחקר מסוג זה נבדקים הנתונים הקיימים על מנת לזהות גורמי סיכון למחלות מסוימות. הפרשנויות מוגבלות מכיוון שלא ניתן לחזור אחורה בזמן ולאסוף את המידע החסר.
אני ממליץ לך לקרוא מאמר זה על איך לנהל סקרי בריאות.
יתרונות ביצוע מחקר עוקבה
- אפשר ללמוד אלמנטים שאינם מזוהים או שעשויים להיות מוזרים.
- זה מאפשר לנו לצפות במגוון רחב של השפעות חשופות.
- ניתן לראות את ההשפעות של מחלה בו זמנית.
- הוא מאפשר להעריך את רמות המקרים המוצגים ואת הסיכונים היחסיים.
- בחרו בקפידה את נושאי הלימוד.
חלק מהחסרונות של ביצוע מחקר עוקבה הם:
- הם מקשים על מציאת סימנים של כמה מחלות נדירות.
- בדרך כלל, מחקרים מסוג זה אינם יכולים לזהות את הגורמים למחלה המופיעה פתאום.
- מחקרים הם יקרים מאוד ולוקח שנים רבות כדי לייצר תוצאות.
- הם מציעים רמזים לגורמים למחלה, אך לא הוכחה מוחלטת.
- מחקר יכול לייצר תוצאות מוטות מכיוון שהמשתתפים עלולים להיעלם או למות.
דוגמה למחקר עוקבה
עיירה באמריקה הלטינית חוותה התפרצות של סלמונלוזיס. במשך תקופה ארוכה, גורמי הבריאות הצליחו לצפות במספר גדול במיוחד במשך מספר ימים.
בעת ביצוע המחקר האפידמיולוגי התיאורי והראיונות שיצרו את ההשערות כי האנשים שהציגו את המחלה השתתפו בארוחת צהריים של ההורים בבית ספר מקומי. בו, כל משתתף הביא מנה שהוכנה בבית. המחקר גילה כי מקור ההתפרצות הוא בעובדה זו. עם זאת, היה עליהם לדעת איזו מנה ספציפית גרמה לאירוע.
להלן תיאור המחקר:
- תקופת הדגירה: 1 עד 3 ימים
- תסמינים: שלשולים, חום, כאבי בטן, הקאות, כאבי ראש, צמרמורות.
- משך: 4-7 ימים
- מקורות: ביצים מזוהמות, עוף, מוצרי חלב, מיצים לא מפוסטרים, פירות וירקות.
תוצאת מעבדה: תרביות צואה
58% מהמשתתפים פיתחו תסמינים התואמים את הגדרת המקרה. מתוכם, 45 משתתפים הסכימו למלא שאלון על המאכלים שאכלו לארוחת הצהריים.
עבור כל מנה שהוגשה בארוחת הצהריים, החוקרים השוו את שכיחות הסלמונלוזיס בקרב אלה שאכלו מנה מסוימת ואלה שלא אכלו אותה.
התוצאות הראו כי 23 משתתפים נזכרו שאכלו את חטיף הגבינה, ו -16 מהם פיתחו סלמונלוזיס, כלומר שכיחות של 70%. היו 22 משתתפים שלא זכרו שאכלו את מתאבן הגבינה, ו-9 או אלה פיתחו תסמינים של סלמונלוזיס, עם שכיחות של 41%.
סוגי שאלות למידע הקשור להתפרצות הסלמונלוזיס כוללים:
- מהם המאכלים שאכלת ב-48 השעות האחרונות?
- האם האוכל שאכלת הוכן בבית?
- האם האוכל שאתם אוכלים עבר תהליך ניקוי?
- האם המזון שצרכתם עדיין לא הגיע לתאריך התפוגה?
- מהם הסימפטומים הנוכחיים שלך?
- לבסוף, גלה כיצד ליישם סקר בריאות עם מאמר זה שיש לנו בשבילך.
תכנון מחקר קוהורט הוא בחירה טובה כשמדובר בהתפרצות באוכלוסייה קטנה יחסית ומוגדרת היטב.
